chore(mcp): ארבעה פריטים קטנים מסקירת #3429 — SUGG-014, SUGG-001, SUGG-004, SUGG-010 (#3433)

docs/whats-new.rst

@@ -4,6 +4,7 @@ What's New
 
 2026-09-20
 ----------
+- **chore (MCP): ארבעה פריטים קטנים מסקירת #3429 (#3433).** שורת הקיבולת של מאגר הקריאות קוראת את ``ThreadPoolExecutor._max_workers`` הפרטי דרך ``_installed_width``, וכשהמאפיין ייעלם היא אומרת "unreadable" לצד הרוחב שהתבקש עם WARNING, במקום שהשירות לא יעלה בגלל שורת לוג (SUGG-004); ‏``scripts/measure_md_parse_cost.py`` מודד צפיפות דרך ``md_parser.token_count`` הציבורית — על המופע שהכלי מריץ — במקום לקרוא ל-``_build_parser`` הפרטית ולבנות פרסר לכל קובץ (SUGG-010); שני טסטים חדשים מקבעים שקובץ ``memory.max`` שקיים אבל ריק או לא-מספרי נופל ל-cgroup v1 (SUGG-014); ואסרשן שלא יכול היה ליפול הוחלף בטסט שמצמיד ``os.cpu_count`` ל-16 כדי שה-fallback ייבדק מול 20 ולא מול עצמו (SUGG-001).
 - **feat: ``codekeeper_docs_get_section`` קורא גם קובצי Markdown, ולכל ריפו מדיניות נתיבים משלו.** עד היום הכלי ידע לקרוא ``.rst`` בלבד, ורק מתחת ל-``docs/``. הפארסר של Markdown נכתב ונמדד כבר קודם — ואף אחד לא קרא לו; זה השינוי שמחווט אותו. מעכשיו הסיומת בוחרת את הפארסר, ולכל ריפו מוצהר **איפה התיעוד שלו יושב ובאיזה פורמט**: ``CodeBot`` נשאר ``docs/`` עם ``.rst`` ללא שינוי, ו-``amir-bug-patterns`` מגיש ``.md`` משורש הריפו. **וזו הרחבה מכוונת של גבול הקריאה** — הכלי ציבורי, כלומר כל משתמש מאומת מפעיל אותו בלי אדמין, והריפו שנוסף ציבורי ב-GitHub. מה ש**לא** השתנה: מדיניות סינון הסודות חלה על המסלול הזה במלואה, ולכן ``path="secrets"`` מחזיר ``path_denied`` ולא ``not_found``, וגם ``secrets.md`` ו-``credentials.md`` חסומים; ותקרת 500KB של שירות המראה נשארת ההגנה על הפרסור, כי הכלי קורא את הקובץ כולו בלי ``lines``. **שני שערים ולא אחד:** ``MCP_DOCS_REPO`` מתיר בזמן ריצה, טבלת המדיניות בקוד יודעת לקרוא, וריפו שנמצא במשתנה הסביבה ואין לו מדיניות נדחה ב-``repo_not_configured`` במקום ליפול לברירת מחדל מתירנית. **ובקשה לפורמט שהריפו אינו מגיש נדחית בשמה** — ``suffix_not_allowed`` עם רשימת הסיומות שכן מוגשות, במקום להשלים סיומת בשקט מעל הקיימת ולחזור כ"לא נמצא" על קובץ שקיים. שני סירובים חדשים מגיעים מהפרסור עצמו: ``inconsistent_line_endings`` על ``\r`` בודד (CRLF עובד במלואו), ו-``too_many_sections`` על קובץ שחוצה את תקרת 50,000 הכותרות — Markdown דרך ברירת המחדל של הפרסר, ו-RST דרך התקרה שהכלי מעביר מאז #3429; סירוב שהפארסר מספק לו מספר שורה נושא גם ``line`` — תמיד ב-Markdown, ולא ב-``too_many_sections`` של RST, כי ``rst_parser`` מרים אותה בלי מספר. ``includes`` הוא שדה של RST ולכן בעמוד ``.md`` הוא תמיד ריק. **ומסלול ה-RST לא זז**: אפס דיף מדוד על 5,920 רשומות מ-208 קובצי RST, לפני ואחרי. ראו :ref:`mcp-docs-path-policy`.
 - **fix: מאגר הקריאות של ה-MCP נגזר ממכסת הזיכרון של הקונטיינר, ולא ממספר המעבדים של המארח (#3391).** כלי הקריאה רצים ב-``asyncio.to_thread``, כלומר ב-executor ברירת המחדל של הלולאה, שגודלו ``min(32, os.cpu_count() + 4)`` — ו-``os.cpu_count()`` בקונטיינר הוא מספר הליבות של **המארח**, כפי ש-CPython מתעד במפורש. שורת הקיבולת מהייצור אמרה את זה במספרים: ``read pool 12 threads (os.cpu_count=8, usable=8)`` על מכסה של ``0.50 cpu``. לקריאת מונגו זה לא מזיק; לפרסור בפייתון טהור אין מקביליות ב-CPU בגלל ה-GIL, ולכן 12 חוטים היו 12 עצי פרסור בזיכרון בו-זמנית — יותר ממה שנכנס ב-512MiB — ורגע לפני שהפרסור הופך לכלי ציבורי. מעכשיו ``attach_read_pool`` מתקין בעליית ה-lifespan של אפליקציית ה-ASGI מאגר משלו, בגודל ``(מגבלת הזיכרון − קו בסיס − שוליים) ÷ עלות פרסור אחד``: המגבלה נקראת מ-cgroup בזמן ריצה (``memory.max`` ב-v2, ‏``memory.limit_in_bytes`` ב-v1) ולא מקובעת בקוד, קו הבסיס והשוליים הם מדידות מהשירות בייצור עם תאריך, ועלות הפרסור נגזרת מ-``MAX_FILE_SIZE_FOR_DISPLAY`` כי הכלי דוחה ``too_large`` לפני שהוא מפרסר. על תוכנית הייצור זה **10** חוטים במקום 12 — עלות הפרסור נמדדה מחדש על הפרסר הנעוץ (``scripts/measure_md_parse_cost.py``; הקבוע נמדד על ``services.md_parser`` כהכנה לכלי ה-Markdown של PR 5, בעוד הכלי הציבורי היום מפרסר RST ב-``services.rst_parser``, שעולה כ-6 בתים לבית גם על העמוד הצפוף ביותר — והסקריפט מודד את שניהם), והיא תלויה בצפיפות הטוקנים של המסמך ולא בגודלו: המסמך הצפוף ביותר בקורפוס הוא הקבוע, וצורה עוינת של שורות-תבליט בודדות עולה פי ארבעה ממנו — מה ששום רוחב מאגר אינו סופג, ומחכה לתקרת טוקנים בפרסר עצמו. **ובעקבות הסקירה:** ``codekeeper_docs_get_section`` מעביר לפרסר את תקרת הסקשנים של האאוטליין (50,000) ומחזיר ``too_many_sections`` במקום לפרסר את הקובץ כולו — צורה עוינת של RST (כותרת בת תו אחד בכל שורה) עלתה 44.0MiB לפרסור, יותר מ-35.2MiB שהמאגר מקצה לחוט, ועכשיו נעצרת ב-20.1MiB; אף עמוד אמיתי אינו מתקרב לתקרה. רצפה של 2 (קריאה תקועה אחת לא משביתה את השאר), תקרה של 12, הרוחב שהייצור כבר הריץ (מעבר לתוכנית גדולה לא מרחיב את המאגר בלי החלטה; הגרסה הראשונה נקבה ב-32, והסקירה של #3429 הורידה אותה כי המחלק מתאר את הפרסור ולא את קריאות הטווח של האדמין; חסימת הקריאה במקור — #3433), וכשאין מגבלה קריאה — הרצפה, **לא** ``cpu_count + 4``, עם WARNING שאומר שזה קרה. **ושורת הקיבולת מפסיקה לחשב בעצמה:** היא נרשמת מתוך ה-lifespan, קוראת את ``_max_workers`` של המאגר שהותקן בפועל, ומדווחת גם את מגבלת הזיכרון לצד מכסת ה-CPU — כי רשומה שמתארת מצב ומתעדכנת בנפרד ממנו היא בדיוק מה שמשקר בשקט. ה-seam הוא עטיפת ``router.lifespan_context``, אותו seam שניקוז ה-PostHog כבר משתמש בו, כי ``FastMCP.streamable_http_app()`` בונה את Starlette עם ``lifespan=`` משלה ו-``on_startup`` אינו רץ. הטסט המרכזי נכנס ל-lifespan של האפליקציה האמיתית ומוכיח שקריאת ``to_thread`` נוחתת על חוט של המאגר החדש — לא שפונקציה נקראה; שורת הקיבולת נבדקת בתת-תהליך נקי דרך הפלט האמיתי ולא דרך ``caplog``. ראו "מודל הריצה של הכלים" ב-:doc:`mcp-server`.
 - **feat: ``codekeeper_docs_get_section`` מוצא סעיף גם לפי המזהה שלו, ולא רק לפי השם המלא.** הסוכנים מפנים זה לזה לפי מזהה — "קרא K11", "ראו U3" — ועד היום ``section="K11"`` החזיר ``section_not_found`` עם רשימת הצעות **ריקה**, כי ההתאמה הייתה שוויון מלא ו-``difflib`` עם ``cutoff=0.5`` אינו מוצא קרבה בין שלושה תווים לכותרת עברית ארוכה. כלומר הזרימה המרכזית של הכלי לא עבדה. מעכשיו, **ורק אחרי שהשוויון המלא לא מצא כלום**, שאילתה שבנויה כמזהה (עד שלוש אותיות ואחריהן עד שלוש ספרות, עם נקודה אופציונלית) מותאמת לכותרת שנפתחת באותו מזהה. **והמזהה נקרא כיחידה ולא כקידומת של מחרוזת**, ולכן ``K1`` מחזיר את ``K1`` בלבד ולעולם לא את ``K10`` עד ``K15`` — הצורה השבורה של הבדיקה הזאת היא אותה מחלקה בדיוק שבה גבול נתיב נבדק כרצף תווים. שאילתה שאינה בנויה כמזהה אינה עוברת במסלול הזה כלל, ולכן ``section="איך"`` ממשיך להחזיר אפס התאמות גם בעמוד שיש בו חמש-עשרה כותרות שמתחילות במילה הזאת. מזהה שחוזר פעמיים הוא ``ambiguous_section`` עם מועמדים, כמו כל כותרת כפולה, ושאילתת מזהה שלא נמצאה מקבלת ב-``suggestions`` קודם כול כותרת קרובה, אם יש כזו בעמוד, **ורק כשאין אף כותרת קרובה** את המזהים שכן קיימים — עד 50, ועם ``suggestions_truncated`` כשהיו עוד. **והתקרה גבוהה בכוונה**, כי רשימת מזהים אינה מדורגת: לשאלה "אלה שכן קיימים" אין תשובה "החמש הטובות", וחיתוך שלה מסתיר פריטים בלי קריטריון ובלי דרך לבקש את השאר. **והדגל הזה אומר את אותו דבר בשני המסלולים**: גם רשימת מזהים שנחתכה וגם רשימת כותרות קרובות שנחתכה מדליקות אותו. שדה בשם ``truncated`` שמשמעותו "נחתך" במסלול אחד ו"שקט" בשני הוא בדיוק ההפתעה שאנחנו מנסים למנוע. **ונקודה עוד יותר קלה לפספס: הנקודה שפותחת תת-מספור אינה גבול.** בכותרת ``K11. טקסט`` הנקודה **מסיימת** את המזהה, ובכותרת ``K11.1 טקסט`` היא **מפרידה** בתוך מזהה ארוך יותר — ולכן ``K11`` לעולם אינו מחזיר את ``K11.1``, וכותרת בתת-מספור נגישה בשמה המלא בלבד. זו אותה מחלקה בדיוק כמו ``K1`` שתופס את ``K10``: גבול שנבדק כתו בודד, בלי לשאול מה בא אחריו. **ההתנהגות על התיעוד כאן לא זזה, וזה נמדד ולא הונח:** הפלט של הכלי על כל קובצי ה-RST — כל כותרת, בכל צורותיה — זהה בית-בית לפני ואחרי. וההנחה שהכול נשען עליה, שאף כותרת בעמודים כאן אינה נפתחת במזהה, **אינה ספירה שנרשמה פעם אחת אלא טסט שרץ בכל CI**: ``tests/test_docs_headings_carry_no_identifier.py`` סורק את כל העמודים ונופל על כותרת שנפתחת במזהה, עם דוגמת autodoc אמיתית שמוכיחה שהוא מסוגל ליפול. **ומה שלא נבדק בקורפוס הזה נבדק בבקרה סינתטית**, כי סוללה שכל תשובותיה "לא נמצא" אינה מבדילה בין ענף כבוי לבין פרובים עיוורים. שני הדברים שמפתיעים קורא — קיצור המזהה, וכותרת שנושאת בקטיקים ולכן דורשת אותם בשאילתה — עברו לתיאור הפרמטר ``section``, שאינו נחתך אצל הלקוח כמו תיאור הכלי. ראו :ref:`mcp-docs-section`.

mcp_server/server.py

@@ -803,6 +803,28 @@ def _read_pool_size(memory_limit: int | None) -> _ReadPoolSizing:
     return _ReadPoolSizing(int(allowed), "memory", f"sized from memory: {arithmetic}")
 
 
+def _installed_width(pool: ThreadPoolExecutor) -> int | None:
+    """The width the executor actually has — or ``None`` when this Python no longer exposes it.
+
+    ``ThreadPoolExecutor._max_workers`` is private to CPython, and it is read
+    on purpose (``state-record-without-state-change``: the capacity line
+    describes the pool that exists, not the one that was requested). Private
+    means it can go away. When it does, the answer here is ``None`` — not the
+    requested width, which would be exactly the echo the line exists to avoid
+    — and the callers print that they do not know, with a warning, instead of
+    failing the startup of the service over a log line (#3433, SUGG-004).
+    """
+    return getattr(pool, "_max_workers", None)
+
+
+def _width_label(pool: ThreadPoolExecutor, sizing: _ReadPoolSizing) -> str:
+    """What the capacity line prints for the read pool: the installed width, or an honest "unreadable"."""
+    width = _installed_width(pool)
+    if width is not None:
+        return str(width)
+    return f"{sizing.workers} (requested; installed width unreadable)"
+
+
 def _log_dispatch_capacity(
     read_pool: ThreadPoolExecutor, memory_display: str, sizing: _ReadPoolSizing
 ) -> None:
@@ -821,18 +843,28 @@ def _log_dispatch_capacity(
     number the pool is sized from.
 
     Every value is computed before the call rather than inside it, so a level
-    guard or a deleted line takes the line and nothing else with it.
+    guard or a deleted line takes the line and nothing else with it. And the
+    private attribute is read through :func:`_installed_width`: should it
+    vanish, the line says "unreadable" beside the requested width and a
+    warning names the reason — a log line never fails the startup.
     """
     detected = os.cpu_count() or 1
     try:
         usable = len(os.sched_getaffinity(0))
     except (AttributeError, OSError):
         usable = detected
     quota = _cpu_budget()
+    if _installed_width(read_pool) is None:
+        logger.warning(
+            "mcp read pool width is not readable on this Python "
+            "(ThreadPoolExecutor._max_workers is gone); the capacity line reports "
+            "the requested width %d instead of the installed one",
+            sizing.workers,
+        )
     logger.info(
-        "mcp dispatch capacity: read pool %d threads (%s; os.cpu_count=%d, "
+        "mcp dispatch capacity: read pool %s threads (%s; os.cpu_count=%d, "
         "usable=%d), write pool 1 thread, cpu quota %s, memory limit %s",
-        read_pool._max_workers,
+        _width_label(read_pool, sizing),
         sizing.detail,
         detected,
         usable,
@@ -904,9 +936,9 @@ async def _lifespan_with_read_pool(scope_app: Any):
             # path nobody reports is the one that stays. The capacity line says
             # the size; this says that it was not chosen.
             logger.warning(
-                "mcp read pool fell back to %d threads: memory limit %s — reads are "
+                "mcp read pool fell back to %s threads: memory limit %s — reads are "
                 "narrower than the plan allows until the cgroup limit is readable",
-                pool._max_workers,
+                _width_label(pool, sizing),
                 memory_display,
             )
         async with original(scope_app) as state:

scripts/measure_md_parse_cost.py

@@ -160,7 +160,7 @@ def density(text: str, parser: str = "md") -> float:
     if parser == "md":
         from services import md_parser
 
-        return len(md_parser._build_parser().parse(text)) * 1024 / size
+        return md_parser.token_count(text) * 1024 / size
     from services import rst_parser
 
     return len(rst_parser.parse_document(text).sections) * 1024 / size

services/md_parser.py

@@ -318,6 +318,25 @@ def _build_parser() -> MarkdownIt:
 _MD = _build_parser()
 
 
+def token_count(text: str) -> int:
+    """מספר הטוקנים שהפרסר של הכלי מייצר לטקסט — מדד צפיפות, לא מפה.
+
+    קיים בשביל ``scripts/measure_md_parse_cost.py``, שמדרג מסמכים לפי
+    צפיפות טוקני-בלוק ל-KB, וקרא עד #3433 ל-``_build_parser`` הפרטית —
+    תלות סמויה בפנימי של המודול, ובנייה של פרסר חדש לכל קובץ. הפונקציה
+    הזאת היא התלות בגלוי: על ``_MD``, המופע שהכלי מריץ, בלי ``env`` ולכן
+    בלי תקרה (``_ceiling_rule`` מקבל ``None`` ומחזיר ``False``), ובלי
+    טוקני inline (``disable("inline")``) — כלומר בדיוק מה שהפרסור האמיתי
+    סופר.
+
+    **ומחוץ ל-``__all__`` בכוונה:** הרשימה שם היא החוזה של "שני פארסרים
+    בני-החלפה", וטסט מקבע את ההפרש בינה לבין זו של ``rst_parser``. מדד
+    למדידה אינו חלק מהחוזה הזה ואינו קיים ל-RST, ולכן הוא ציבורי (בלי קו
+    תחתון, מתועד) אך אינו מיוצא.
+    """
+    return len(_MD.parse(text))
+
+
 def parse_document(text: str, *, max_sections: Optional[int] = MAX_SECTIONS) -> Document:
     """בונה ``Document`` מטקסט Markdown.