טסטים כותבים את data/ לשורש הריפו — remediation_manager ו-predictive_engine כותבים לנתיב יחסי ל-cwd

[amirbiron]

עלה בעבודה על PR #3502: הסוללה המלאה השאירה את data/ בשורש הריפו. מחוץ לתחום שלו, ולכן לא תוקן שם.

מה נבדק (main, 928addc)

• remediation_manager.py#L72-L73: _DATA_DIR = os.path.join("data"), נתיב יחסי לתיקייה שהתהליך רץ ממנה. _write_incident (#L98-L104) מוסיף שורה ל-data/incidents_log.json.
• predictive_engine.py#L73-L75: אותו דבר ל-data/predictions_log.json (הכתיבה ב-#L343).
• monitoring/cleanup.py#L19-L21: עותק שלישי של אותו נתיב, Path("data").
• .gitignore#L23-L24: שני הקבצים מוחרגים מגיט. כלומר התסמין הוסתר, והשורש נשאר.
• רק שלושה קבצי טסט מפנים את הנתיבים לתיקייה זמנית: test_predictive_engine.py, test_cleanup_module.py, test_predictions_cleanup_and_feedback.py.
• נמדד (30.09), כל קובץ לבד בעותק נקי של הריפו: tests/test_predictive_actions.py יוצר את data/predictions_log.json בשורש. תשעת קבצי הטסט האחרים שמייבאים את המודולים האלה לא יצרו קבצים כשרצו לבד.

למה זה חשוב

• CLAUDE.md: "כל קלט/פלט בטסטים ב-tmp_path. לא כותבים ולא מוחקים בשורש הפרויקט".
• הקבצים מצטברים בין הרצות (JSONL שנפתח ב-"a"), ולכן טסט שקורא אותם יכול לראות נתונים מהרצה קודמת. זו תלות בסדר ובהיסטוריה.
• בייצור, מיקום הקבצים תלוי בתיקייה שממנה השירות עלה.

כיוון לתיקון (לא החלטה — לדיון)

1. מקור אחד לתיקיית הנתונים (היום יש שלושה עותקים, R6), שנקרא בזמן הכתיבה ולא בזמן import, עם ברירת מחדל שאינה תלויה ב-cwd.
2. פיקסצ'ר autouse ב-tests/conftest.py שמפנה אותה ל-tmp_path בכל טסט. אז שלוש ההפניות הנקודתיות מיותרות.
3. לשקול להסיר אחר כך את שתי השורות מ-.gitignore, כדי שקובץ שיופיע שוב ייראה ב-git status.